<h1>מעשה רוקח סימן ק"ע</h1>
<h2>דף ו:</h2>
המקדש במלוה א"מ ואין מקדשין אלא בטבעת שאין בה אבן לפי שהנשים אומדת האבן כמה שוה ויאמרו האבן חשוב ויטעו ויסמכו על האבן ואינו שוה כלום ונ' כמקח טעות לכך מקדשין בלא אבן ומבטלין ת"ת כדי להכניס כלה לחופה חופה כמו ויכס תרגמו וחפא שלוקחין מעיל ומרימין על ראש החתן וכלה שיהא ניכר שהברכות להם ולא לאחר למה מתענין החתן והכלה עד חצות שלא יאמר החתן בשכרות עשיתי זאת ע"כ הזכיר רות המואבי' בשעה שנשאה מפני שלא יאמר לא ידעתי שהית' מואבי'. כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה תימא למה הזכיר נדה יותר מד"א אלא מה נדה יש לה היתר לאחר טבילתה אף כלה יש לה היתר בשעת נשואין. ברכת חתנים בעשרה וחתן מן המנין ומשמחין לפני חתן וכלה כל מי שיהנה משלהם ואינו משמח עובר בחמשה קולות קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כו' אם ישמח אדם לפני חו"כ ולבו לשמים טוב לו ויקח כוס לברך ברכת חתן וכלה וישבר החתן הכוס לאחר ברכת נשואין משום במקום גילה תהא רעדה ונוהגין לעשות חיבור לשני בגדים על ראש החתן וכלה בשעת ברכה נוהגין לכתוב מאה ליטרין לעניות ולעשירות שלא לבייש מי שאין לו תנאי כתובה ככתובה דמי ומטבילין לכלה ליל ד' קודם נשואין משום הא דתנן בתולה נשאת ליום הרביעי בפ' בתרא דנדה ד' ס"ד נדה בין בזמנה בין שלא בזמנה לא תטבול אלא בליל ח' אבל אם מתיראים מפני הגנבים ומפני הליסטים תטבול ליום ח' ואינה צריכה להמתין לצאת הכוכבים ויכולה לטבול סמוך לשקיעת החמה ותראה הטובלת מי יפגע לה בטבילתה אם היא חכמה ויראת ד' ויהי' האיש עם אשתו בתח"ן לשון תחינה אז יהי' ד' בין שניהם ומשתתף עם האיש והאשה שם יה שבו ברא עולמו דכתיב כי ביה ד' צור עולמים.
